אל עבר אוריינטציה של מאבק משותף

ביום ראשון שעבר הוזמנתי יחד עם אחרים לארוע קבלת פנים לרב קהילת סאטמר והתנגדות לבחירות בכיכר השבת במאה שערים. אלפים הגיעו להביע תמיכה באי הצבעה לבחירות והתנתקות ממוסד המדינה. כשפרסמתי את הדברים ראיתי כמה תגובות שהתנגדו לביקור אצלי ואצל אחרים שהיו במקום. רציתי לכתוב כמה דברים שמתייחסים לאותן תגובות.

עצרת מחאה - Copy
1: אם אנחנו באמת רוצים לשנות כאן דברים לעומק נצטרך להתחבר ולהאבק ביחד עם קהילות שהם מעבר לבועת השמאל שלנו. בוודאי שנצטרך להכיר את הקהילות שמתנגדות למשטר ולקהילה החרדית האנטי ציונית יש הרבה מה ללמד אותנו בכל מה שנוגע לאוטונומיה ומערכת חברתית עצמאית. מערך שלם של גמחי"ם וחנויות למכירת אוכל במכיר זול בתי ספר וישיבות.

2: האויב הראשי הוא השיטה והמערכת. אנחנו צריכים לבנות אוטונומיה שיוצאת מגבולות חוקי המדינה, בו בזמן שאנחנו בונים סולדיריות עם קהילות מדוכאות אחרות.

3: פתריארכיה היא שיטה שקודם כל נתמכת ע"י חוקי המדינה ומערך הכוחות שהמערכת מרשה לו להתקיים. ניסיון לנתק תודעה והתנהגות פתריאכלית כאילו הם קיימים מעל למציאות שמקיפה אותנו היא במהות מאבק בתחנות רוח.

4. הקהילה החרדית מייצגת אומה. יש להם שפה משלהם, מנהגים משלהם, כלכלה שמנסה להתרחק מפיקוח המדינה, ומיקום גאוגרפי (במקרה של הקהילה החרדית המרחב הוא שטח שבו הקהילה צריכה לחיות יחדיו במיקום קרוב אחד לשני). הם צריכים לייצג אצלנו את אותה התייחסות שלנו אל קהילות פלסטיניות.

5.לקהילות ומיעוטים יש את הזכות לנהל אוטונומיה כראות עינהם. המאבק הפמיניסטי בקהילה החרדית, הפלסטינית, הבדואית, המזרחית, או כל קבוצת מדוכאת אחרת צריכה לבוא מנציגות של אותה קהילה. לארגן הפגנות נגד הדרה של נשים במאה שערים ע"י נשים שאינם קשורות לקהילה שקולה בעיני להפגנות של הכהניסטים בכפרים ערביים.

6. העובדה שדיכויים שונים כגון פתריארכיה קיימות בקהילות שונות כגון בקרב חילונים בתל אביב או ההדרה של מזרחים באוניברסיטאות לא נותנת את הלגיטימציה לגופים שונים ובכללם המדינה לדכא את אותם קהילות. זכויות אינם ניתנות מתוקף מעמדו של אדם במרחב שבו הוא חי, אלה מתוקף היותו אדם.

7. ישנם הבדלים מהותיים בתפיסת העולם שלי ושל חרדים או פלסטינים. ההבדלים הללו גם אם לא מדברים עלהם מגיעים תמיד להתנגשויות. חשוב שלכל צד יהיו הקווים האדומים שעלהם הוא אינו מוכן לעבור ושעלהם הוא מוכן להפסיק את השוטפות. העדר ערכים ואידאולוגיה, הם מה שיוצרים רפורמיזציה (כגון שתיקה מול פגיעה בנשים) של תנועות מאבק ולא השותפות עצמה.

8. אנחנו באמת צריכים להתחיל לפתח תאוריות ופעילות שטח שתוכל לגרום להפסקת הדיכוי כאן ע"י הממשלה הישראלית. אני מרגיש שהרבה מהביקורת על הביקור בארוע מגיעה מאנשים שרואים ערך לקיום המדינה כגוף ששומר על זכויותינו. אני לא מסכים וחושב שמדינת ישראל במנכונתה הנוכחית אינה יכולה להעביר חוקים שיפסיקו את הגזענות וההפליה הקיימים כאן. אני לא חושב שכוחות הבטחון מסוגלים לאכוף חוקים שאמורים לשמור על זכותם של מגדרים מדוכאים או מיעוטים. ולכן בשבילי המדינה היא המהות של כל הדיכויים כאן וככזאת היא מה שצריך לשנות בצורה רדיקאלית כדי להבטיח שיויון זכויות כאן.
מדבקה
9. העובדה שהיסטורית הקשרים היחידים שנוצרו בין תנועות רדיקליות והקהילה החרדית האנטי ציונית שמתנגדת למדינה היו ספורות (לדוגמא שיתוף הפעולה בין הפנתרים השחורים ונתורי קרתא בשנות ה70) מראה על שמאל שהוא צדקני ודוגמתי, שעושה אוריאנטליזציה לתרבויות אחרות, שמכליל קהילות ומכניס קבילות שלמות לתוך תבנית שאמורה לייצג את כל הפרטים שנמצאים בה, שופט תרבויות אחרות על פי אמות מוסר של ההגמוניה השלטת, והכי חמור, מחזיק בחשיבה אלטיסטית שאינה מוכנה ללמוד דבר מאנשים שאיננו מסכימים איתם.

10: אני לא יודע איך הקשר עם נציגים בעדה החרדית האנטי ציונית יתקדם, אם בכלל. כרגע הוא מתקיים על שיח אידאולוגי וזכויות דיור. אין לי מושג אם הקשר ימשיך או יתפוצץ בגלל סתירות מהותיות. אני כן יודע שהמצב כל כך חמור במדינה הזו שאני מוכן לבדוק אופקים חדשים ולצאת מהגטו שהשמאל יצר לעצמו. שאני מוכן לתת סיכוי לאנשים אחרים שהם עולם ומלואו למרות החברה והקהילה שהם נולדו לתוכם. אני מוכן לעשות טעויות וללמוד כדי לתת אפילו סיכוי קטן ליציאה מהמצב הכל כך רע שאנו שרויים בו.

מחשבה אחת על “אל עבר אוריינטציה של מאבק משותף

  1. מה שיפה בזה… שאני רואה במאבק משותף רדיקליזם אמיתי, שמתבטא בריבוי קולות, השקפות ודיעות, ההיפך המוחלט של פאשיזם, שהוא דרישה לאחדות שבה מדברים כולם בקול אחד. דבר נוסף, נובע מהשקפת העולם שלי – שזה לא מוסרי לשלול בצורה כוללת קבוצה של אנשים, לעשות לה דה-לגיטימציה ודה-הומניזציה. אני חושבת שעלי להתנגד לגזענות שמופנית כלפי הקהילה החרדית כשם שאני נאבקת בכל צורה אחרת של גזענות כלפי קבוצת אנשים. ודבר נוסף, המאבק המשותף והסימפטייה לא צריכות להוביל אותי ליחסיות מוסרית- אני עדין מאחלת לנשות הקהילה את החופש שיש לי, את כל החופש שבו הן היו רוצות ובוחרות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s